אני נוהגת להתאים קרם לחות ללקוחה ולעיתים אני מוצאת את עצמי ממליצה לאשה מבוגרת עם עור יבש את
קרם הלחות לעור שמן או מעורב.
ואז ביני לבין עצמי אני חושבת מה להסביר לה ואיך האחריות להתאמה ולשביעות רצונה ולרמת ההלחות וההזנה הנדרשת לה -
היא שלי, וכל מה שנותר לה הוא: "למרוח בנדיבות".
התאהבתי במונח "למרוח בנדיבות" ואז התחלתי לגלגל אותו על הלשון ולחשוב מאיזה עולם תוכן הוא מגיע?
קוסמטיקה? מזון? טיח?
ועדיין אני מהרהרת אם הוא נכון לי ולעיסוק שלי ולערכים שלי.
אז התשובה היא: "לא".
המודל שעליו אני נסמכת כשאני רוקחת את הקרמים הוא ההסתמכות על הארומתרפיה - שמנים אתריים שמספקים לחות והזנה
מעדנים את הקמטים ומשפרים את פגעי העור.
לכן, כשלקוחה מבוגרת עם עור יבש מבקשת קרם שלא יבריק או יזיע לה על הפנים, ייספג טוב והיא לא תרגיש אותו -
אני ממליצה בכל כובד משקלי על הקרם לעור שמן או מעורב. כי זה בדיוק מה שמחפשת בעלת עור שמן או מעורב.
אז למרוח לפי הצורך, ולהינות !   כי המעט הוא יותר !
 
 

לייבסיטי - בניית אתרים