דף הבית >> הבלוג של חווה >> אטופיק דרמטיטיס וההיבט הרגשי
 

לאחרונה התחלתי לתרגל תיקשורים בשיטת "מעגל החיים"
ובאחת ההזדמנויות שאלתי "מה הייעוד שלי בחיים?".

שאלה שמעניינת כל אחד, תודו.

על פניו, נראה ברור שמהעיסוק שלי נגזר הייעוד של מרפא - תחום טיפולי שבא לידי ביטוי ברקיחה הצמחית.
אבל הדיוק הגיע מהתשובה:"נחמה".
למה, למי, איך, מתי?
לאחרונה אני עוקבת בדריכות ובתשומת לב אחר אנשים וילדים הסובלים מאטופיק דרמטיטיס (דלקת עורית)
ומנסה לפענח את הנקודה (טריגר) שממנה צריך להתחיל הטיפול. מחלה שביטוייה תואמים מצבים נפשיים של סטרס
מתמשך או התפרצויות של סטרס, כעס, עלבון, פחד נטישה, בדידות ועוד.

ומי אמור ואמון הכי טוב לטפך בנפש הזו? האדם עצמו.

מבוגרים הסובלים מהמחלה כבר מודעים ומחפשים פתרונות כגון אימון אישי, טיפולים ושיחות, שיות הרגעה ואיזון. אבל,
לגבי הילדים, במיוחד אם הם ממש צעירים, זה לא ברור להורים שזה חשוב, ושזה אפשרי. מה אפשרי?
ללמד אותם לנהל את הרגשות שלהם!  ללמד אותם להרגע !  לתת להם כלים לאיזון נפשי !

בשבועות הקרובים אתן כאן במה למטפלים שהשיטות שלהם יכולות לעניין אתכם כהורים, כמתווכים עבור ילדיכם
וכמקבליהחלטות עבורם.

ואני?
אני אתנחם בכך שאעזור לכם לטפל חיצונית בעור המגורה, היבש והדואב.



 
שלח לחבר הדפס
שתף